07 מרץ 2021

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021

07 מרץ 2021

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021

במהלך חודש מרץ 2021 יכנס לתוקפו תיקון לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי[1] המציע לחייבים דרך משפטית נוספת להתמודדות עם המשבר הכלכלי הפוקד אותם בתקופה זו כתוצאה מהגבלות שהוטלו על המשק נוכח נגיף הקורונה.

מטרת התיקון לעודד חייבים להגיע להסדר עם נושיהם ולאפשר המשך פעילותם הכלכלית האפקטיבית באופן שימנע פתיחה בהליכי חדלות פירעון – הליכים הידועים בעלותם הגבוהה ושבסופם החייב עלול לאבד את השליטה בנכסיו.

חוק חדלות פירעון שקדם לתיקון הציע שני סוגי הליכים עיקריים להתמודדות תאגיד בקשיים אשר ישנו סיכוי סביר לשיקומו:

  • הליך לפי פרק ב' לחוק – הוא הליך חדלות פירעון המוכר והכולל מינוי נאמן חיצוני שמקבל לידיו את כל סמכויות הניהול והשליטה בחברה, עיכוב הליכים, איסור פירעון חובות עבר, הפעלה של התאגיד לתקופה מוגבלת במהלכה עוסק הנאמן בגיבוש תוכנית שיקום כלכלי לתאגיד. ככל שהליך זה נכשל, ינתן לתאגיד צו פירוק.
  • הליך לפי פרק י' לחוק – מסגרת הסכמתית המאפשרת לתאגיד ונושיו להגיע להסדר מחייב. בהליך זה, השליטה בתאגיד נותרת בידי בעליו, אין עיכוב הליכים, ובהתאם כל עוד לא מאושר הסדר - התאגיד מחויב לעמוד במלוא התחייבויותיו לנושיו, ותפקידו של מנהל ההסדר מוגבל לניהול אסיפות הנושים ואישור ההסדר.

התיקון החדש מציע מתווה ביניים – הסדר חוב עם אפשרות לעיכוב הליכים, הפעלה מצומצמת ומנהל הסדר שתפקידיו מורחבים אך הוא אינו מחליף את הדירקטוריון ומנהלי החברה.

למי זה טוב?

מהותו של המתווה החדש נשאבת מההליך לפי פרק י' – זהו הליך הסכמתי, הוא מבוסס על יכולת החייב להגיע להסכמות עם נושיו בתוך פרק זמן קצר. מכאן, שהוא מיועד לחייבים בעלי אופק כלכלי אמיתי אשר המשבר אותו הם חווים הוא משבר זמני והבסיס העסקי שלהם איתן מספיק.

למה זה טוב?

  • הצגת תוכנית הפעלה מצומצמת ו"רזה" לתקופת הביניים הכוללת אמצעי מימון ואינדיקציה להיתכנות כלכלית של השיקום בדמות דו"ח כספי לשנת 2019 - כאמור, מדובר בהוראת שעה שנועדה ליתן מענה לחייבים שנפגעו מהמשבר הכלכלית שהביא נגיף הקורונה. ההנחה היא שעסקים שהיו יציבים לפני הגבלות הקורונה נדרשים בסה"כ ל"פוש" או "ברייק" קטן כדי להתאושש. בתקופת עיכוב ההליכים לא יפרעו חובות העבר כסידרם, דבר שיקל על התאגיד להתארגן מחדש.
  • עיכוב ההליכים מוגבל ל-3 חודשים[2] - אם התאגיד ונושיו לא מסוגלים להגיע להסכמות מהירות, המחוקק סבור כי אין טעם בהחזקת הצדדים "בני ערובה" בתהליך שעלול להיות ארוך ויקר יותר.
  • הגנה על זכויות נושים
    • שמירת זכותם של נושים מובטחים או בעלי זכויות מיוחדות לממש את בטוחותיהם בכפוף להוראות הקיימים בחוק חדלות פירעון בעניין שימוש בנכסים משועבדים והגנה הולמת.
    • דיווח לנושים על כל שינוי מהותי במצב עסקי התאגיד באמצעות אתר אינטרנט ייעודי, להבדיל מהגשת דוחות לבית המשפט ושמירה על זכות הנושים לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ההליך ולעבור למסלול חדלות פירעון.
    • הפנייה להוראות הקבועות בחוק המגינות על ספקים ועובדים בתקופת הביניים, שמירה על חוזים קיימים.
  • מינוי מנהל ההסדר בעל סמכויות פיקוח מורחבות להבטחת ניהול תקין של ההליך ושמירת נכסי התאגיד, לצד הנחייה מפורשת לתאגיד לשתף פעולה עם מנהל ההסדר והגדרת תפקידו לסיוע בניהול המשא ומתן לגיבוש ואישור ההסדר. מנהל ההסדר ישתתף בישיבות הדירקטוריון, יבחן את פעילות התאגיד וידווח לבית המשפט ולנושים, וחוות דעתו תצורף לכל בקשה שיגיש התאגיד לאישור הסדר נושים. מצד שני, לא מדובר בבעל תפקיד הנוטל את סמכויות הדירקטוריון אלא תפקידו לסייע לצדדים ולשמור על זכויותיהם.

בנימה אישית - תוקפו של התיקון מיועד בשלב זה לשנה בלבד ונועד להתמודד עם הקשיים הכלכליים הנובעים ממגבלות נגיף הקורונה. אולם פסיקת בתי המשפט בתקופה הקצרה מאז כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף בספטמבר 2019 ועד היום כבר הציפה את הקושי הטמון מחד בניהול הליך חדלות פירעון מלא (לפי פרק ב' לחוק) שעלותו גבוהה ותוצאותיו עשויות להיות קשות ואת היעדר היכולת לקיים הליך הסכמתי ולגבש הסדר נושים (לפי פרק י' לחוק) בלא שניתן צו עיכוב הליכים שעוצר לפרק זמן מוגבל את הליכי הגבייה הפרטניים על מנת לאפשר הגשמת התכלית הקולקטיבית. המתווה המוצע בתיקון הנוכחי עשוי להסתבר כיעיל ונכון גם בהמשך הדרך ולאחר הסרת עננת הקורונה מחיינו וראוי לשקול בעתיד את הותרתו בארגז הכלים להתמודדות חייבים.

בנימה אישית #2 – את המתווה המוצע, שהוא תולדה של עבודה מאומצת של משרד המשפטים כחלק מהמאמץ הממשלתי ותוכניות הסיוע השונות לעסקים ולנפגעי משבר הקורונה, ניתן לראות במדינות שונות בעולם, חלקן מפרטות ומגינות יותר וחלקן פחות. אולם יש לזכור כי לא מדובר בפיתרון קסם, עיכוב ההליכים אפשרי רק כאשר בית המשפט יתרשם כי אכן יש תקומה לעסק והיתכנות כלכלית ופרקטית לתוכנית השיקום.

נשמח לעמוד לרשותכם בעניינים אלו, מחלקת חדלות פירעון, יגאל ארנון ושות'

נכתב על ידי עו"ד ענבר חכימיאן נהרי.

 

עדכון זה נועד לשם מתן מידע בלבד ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת בסוגיות הנדונות.


[1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 נכנס לתוקפו בספטמבר 2019 בסיומו של הליך חקיקה ארוך. החוק החליף ואיחד את חקיקת חדלות הפירעון הקודמת בישראל וכלל גם מיסוד של הלכות ופרקטיקה שנצברו לאורך השנים.

[2] עם אפשרות להארכה של חודש בלבד בנסיבות מסוימות.

הרשמו לעדכונים וחדשות